מפתח האתרים ועמודי ההעשרה הישראליים

בסצינת הכאנאביס הישראלית פועלים כיום כמה עשרות אתרים בשפה העברית. רובם ככולם מתמקדים בנושאי הכאנאביס הרפואי ובמאבק ללגליזציה של הצמח. מפתח אתרים זה מונה את הוותיקים, החשובים והאיכותיים ביותר מביניהם (ההפניות לאתרים באנגלית מופיעות בפרק מקורות מידע ואתרי אינטרנט נבחרים מהעולם). לצד האתרים העצמאיים מתנהלת פעילות "כאנאביסית" שוקקת במיוחד גם באתרי הרשתות החברתיות, לרבות פייסבוק וטוויטר, ובפורומים מיוחדים […]

מקורות מידע ואתרי אינטרנט נבחרים מהעולם

לצורך כתיבת מאגר מידע זה נעשה שימוש במאות כתבות ומאמרים, מחקרים ותחקירים, ספרים וסיכומי עבודות, סרטים תיעודיים, חומרי הסברה, דו"חות רשמיים ונתונים אחרים אשר נאספו ממקורות פרטיים, ציבוריים וממשלתיים, לרבות הספריות הפתוחות לקהל ואתרי התוכן המצויים ברשת האינטרנט. הניסיון לכלול את פרטיהם המלאים של כל אלו ואת כל הנתונים אודותיהם ברשימה ביבליוגרפית מפורטת, עלול היה […]

פקודת הסמים המסוכנים ופרסומים רשמיים אחרים

פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 כלולה החל מיום 10.7.1973 בספר דיני מדינת ישראל, נוסח חדש מספר 27, עמוד 526. הפקודה מפרטת את כל הפעילויות המוגדרות כעבירה פלילית בהקשר עם רשימת הסמים המופיעים בה ומציינת את העונש המירבי שנקבע על-ידי המחוקק ביחס לכל עבירה ועבירה. את הפקודה משלימים מסמכים רפואיים, משפטיים וחברתיים שנוסחו במהלך […]

מחירי המריחואנה והחשיש

להתפתחות המחירים בישראל יש, איך לא, חוקים משלה: עד למלחמת ששת הימים, בשנת 1967, נסחר החשיש הלבנוני במחיר קבוע של כחמש לירות לגרם. העליה המתונה במחירים, בהשוואה לשיעורי יוקר המחייה במשק, נמשכה עד לסוף שנות השבעים, שבהן נמכר גרם אחד ב- 25 לירות. בשיא ימי האינפלציה התלת-סיפרתית, בסוף שנת 1979, כבר טיפס המחיר במהירות למאתיים […]

המאבק להתרת הכאנאביס בישראל

הדרישה הבסיסית לבדה, להוציא מקבוצת הסכנות המזוהות כתחלואי החברה (בראשם המגה-סמים התעשייתיים הרואין וקוקאין, והסמים המותרים אלכוהול וטבק) את הכאנאביס, צמח עתיק יומין ואמצעי מרפא, עינוג ומרגוע, נתפשת אצל רבים כסכנה חברתית. רק שינוי מהותי בעמדותיהם של נבחרי העם והכרה בלגיטימיות המוחלטת של צמח הכאנאביס, יביאו לצעדי קידמה בתחומי המחקר, החקלאות והתעשייה. ההבדל שבין תיאורטי למעשי […]

הסמים הרכים בצבא הקשה

התפקוד במערכת הצבאית כרוך בפעילות שוחקת, בדרישות משמעתיות גבוהות, בהדחקת הזהות האישית והמאפיינים הייחודיים, בתנאי לחץ ובאי-וודאות קיצונית. על רקע זה נקל להבין את המניעים הדוחפים חיילים לצרוך סמים בכלל, ומריחואנה וחשיש בפרט. מכלול הצירופים והסיבות כולל את הרצון להפחית את רמות החרדה והמתח, את הצורך לשבור את השיגרה ואת הרשמיות המאפיינות את מערכת היחסים […]

דיוקנם של הצרכנים הישראליים

כל עוד עישון המריחואנה והחשיש נחשב לעבירה על החוק וסובל מתדמית חברתית עתירת אופי שלילי, יהיו מוכנים רק מעטים להצהיר בגלוי על השימוש בחומרים הללו. לפיכך קשה לבנות פרופיל אמין ומדויק של הצרכן הממוצע. עם זאת ידוע שהמעשנים הישראליים כבר מזמן אינם רק פליטי הסיקסטיז, זרוקים מגודלי שיער וזקן או שמאלנים תמהוניים ואנשי בוהמה, אלא […]

ההשלכות החברתיות של מדיניות הסמים הנוכחית

בישראל, כמו גם ברוב מדינות העולם, כלולים המריחואנה והחשיש בקטגוריית הסמים המסוכנים והלא חוקיים. הניסיון מראה כי חוקים ברוח זו פוגעים בתשתית החברתית יותר משהם מיטיבים עמה. הם גורמים צפיפות, עומס, בזבוז תקציבים ואובדן שעות עבודה במערכת השיפוטית וברשויות בתי הסוהר, הם מונעים מאוצר המדינה הכנסות (מסים והיטלים) המגיעות כיום אל אנשי העולם התחתון (רווחי […]

היסטוריית המריחואנה והחשיש בארץ חמדת אבות

מבחינה גאוגרפית ממוקמת ישראל בשכנות לאחדות מהמדינות הנחשבות לספקיות הסמים המובילות בעולם: לבנון, סוריה וטורקיה בצפון, ירדן, עיראק ואיראן במזרח, ערב-הסעודית ומצרים בדרום. היא מהווה את צומת הדרכים החשוב ביותר בין יצרנית הכאנאביס הגדולה במזרח התיכון, לבנון, ובין יבואנית וצרכנית החומר המובילה, מצרים. למרות זאת היה תמיד השימוש בתוצרי הכאנאביס בישראל מתון יחסית. צריכת החומר […]

צריכת הסמים הרכים בארצנו – מספרים וכמויות

"רק מי שמעשן בעצמו מכיר את ההבדל התהומי שבין הגראס הירוק ובין סמי המוות והאלכוהול, ותומך בהתרת השימוש בו" – טוען שלומי סנדק, יושב ראש העמותה לשינוי חוקי הסמים בישראל וממנהיגי מפלגת עלה ירוק. לדעתו לא שותפים כצפוי הגופים הרשמיים. בישיבות מועצת הרשות הלאומית למלחמה בסמים, גוף אשר הוקם ופועל על-פי חוק הרשות למלחמה בסמים, תשמ"ח – 1988, משתתפים […]