התקשורת בשירות מוקיעי המריחואנה והחשיש

אנסלינגר נהג לתייק בשקדנות אספנית את קטעי העיתונות, שסיפקו לו הארסט ושאר בטאוני החוצות. הוא תייק אותם בתיק מסמכים, שזכה לכינוי תיק הדם. בתיק זה אפשר היה לקרוא על רוצחים מטורפים ועל פושעים מסוכנים, אשר התגלה ברשותם סם המריחואנה, או כאלו שחקירה מעמיקה גילתה, כי עישנו ג'וינט מריחואנה ימים אחדים לפני ביצוע הפשע. אמנם כבר […]

הולדת חוק היטל המריחואנה

כינונו המהיר של החוק לאיסור שימושי הכאנאביס יכול היה לצאת אל הפועל רק תוך שמירה על חשאיות מרבית, על-ידי הסתרת המידע האמיתי מגורמים בחברה ובתעשייה, על-ידי השתקת המדע והרפואה ובעיקר באמצעות עקיפה מחושבת של הסמכויות ושל המנהל התקין. בסתיו 1936 ניסח הרמן אוליפאנט (Herman Oliphant), ראש צוות היועצים במשרד האוצר האמריקאי, את הצעת החוק שהובאה לפני […]

שיעורים בסיסיים בהיסטריה

בעומק האונה התיכונה של מוח האדם מצוי מבנה דמוי שקד המורכב מכתריסר גרעינים. זוהי האמיגדלה – חלק המוח האחראי לתגובות הרגשיות שעניינן סכנה, פחד ותוקפנות. האמיגדלה – שכמו ההיפוקמפוס משתייכת אף היא למערכת הלימבית – מווסתת את ההתנהגויות האוטונומיות וההורמונליות הקשורות לפחדים ולחששות, ומעורבת באופן פעיל בתהליכי היווצרותן או היעלמותן. בביטוי "מדיניות אמיגדלה" נהוג לכנות את […]

אפליה וגזענות בשרות הלוחמים במריחואנה

המריחואנה כמוטיב ביצירות ספרדיות איננה תופעה נדירה. יוצרים ואמנים לא מעטים, ובראשם מהחשובים שבציירי המאה, פאבלו פיקאסו, סאלבדור דאלי, חואן מירו ואחרים, כללו אותה בגלוי או במוסווה בעבודותיהם. בשיר הספרדי הנודע לה קוקאראצ'ה (La Cucaracha), מסופר סיפורו של אחד מחיילי פאנשו-וילה, התר אחר ג'וינט המריחואנה שלו כדי לעשן אותו. בשנותיה האחרונות של המאה התשע-עשרה הגיעה המריחואנה אל ערי הנמל הדרומיות של […]

המערכה להוצאת הכאנאביס אל מחוץ לחוק

את המערכה נגד הכאנאביס פתחה ענקית התעשיות הכימיות ובעלת המניות העיקרית של חברת ג'נראל-מוטורס, תשלובת דופונט, מחשובי הספקיות בעולם לתעשיית נייר העץ ויצרנית מאות חומרים פלסטיים על בסיס פטרוכימי. בדו"ח השנתי, שהציגה מועצת המנהלים של התשלובת האמריקאית בשנת 1937 לפני בעלי המניות, הודגשו שני פטנטים רבי-ערך שרשמה החברה לזכותה: פטנט לייצור פלסטיק מפחם ומשאריות של תזקיקי נפט, […]

ימיה האחרונים של חקלאות הכאנאביס

המהפכה התעשייתית שעברה על מדינות המערב במאה התשע-עשרה, פסחה על הצמח שעד אז היווה את אחד הגידולים החקלאיים העיקריים ששימש את תעשיית חומרי הגלם: הכאנאביס. מכיוון שלא הומצאו אז מכונות המסוגלות לקצור את הצמח ולעבדו בתהליך אוטומטי מלא, הפך העיסוק בו למסורבל, לאטי ולמייגע. המגבלות הטכניות תורגמו במהירות לתנאי השוק ולשפת הייצור ההמוני. מגוון שימושיו […]

הרקע והסיבות למלחמת 1812

הרצון להשתלט על תבואות הכאנאביס פעל לא פעם במרוצת ההיסטוריה כגורם מכריע במאבקים ובקנוניות לא מעטות, בתרגילים מלוכלכים ובמזימות אפלות שרקמו שליטי המדינות. לשיאו הגיע מניע זה במלחמת 1812 ובמלחמה הבריטית-אמריקאית שנערכה באותה עת. החל מאמצע המאה השמונה-עשרה השתמשה הממלכה הבריטית בכאנאביס ממקורות רוסיים כדי לספק יותר מ- 90% של הציוד בספינותיה הצבאיות והאזרחיות (מפרשים, […]

עדויות ראשונות – תמצית היסטוריית הצמח ותוצריו

אסיה התיכונה, המרכזית והמערבית נחשבות לאזור מוצאו של הכאנאביס התרבותי – הכאנאביס סאטיבה. צפון-מערב הודו ואזורים נרחבים בצפון סין העתיקה נחשבים לערש הולדתו של הכאנאביס ההודי – הכאנאביס אינדיקה. הכאנאביס היה ידוע לאדם כ- 8000 עד 10,000 שנה לפני הספירה הנוצרית, וארכיאולוגים רואים בו את צמח הבר הראשון שתִירבת המין האנושי. בהסתמך על ממצאי קברים, על שרידי […]

המאבקים בזכות הכאנאביס ותוצריו

הדרך להכללתה של המריחואנה ברשימת החומרים הבלתי חוקיים לא נסללה על מצע הנזק שהיא גורמת כביכול לפרט ולחברה, או משום שאיננה עומדת בקני מידה מדעיים ורפואיים שהציבה החברה לעצמה, אלא בשל הלחצים הכלכליים והפוליטיים של תעשיות הכימיקלים והתרופות, של תשלובות הטבק והאלכוהול ושל ראשי התקשורת והכלכלה. המלחמה בכאנאביס, יותר משהיא מייצגת את המאבק כנגד השימוש […]

אפשרויות ניצול הכאנאביס בחברה המודרנית

את מצבו האקולוגי העגום של כדור-הארץ בשנים האחרונות ניתן לסכם בתיאור מתומצת על בסיס ארבעת היסודות: האדמה מורעלת, האוויר מזוהם, המים עכורים, והאש מסוכנת יותר מאי פעם בעבר. השתלטותו של האדם על הטבע בזכות עדיפותו הטכנולוגית, זיהום הביוספירה והתכלות חומרי הגלם על-ידי חברת השפע, קריסתן של מערכות אנושיות, חברתיות, כלכליות ואקולוגיות, ומעל לכל – איום […]