הכאנאביס כתרופה לסרטן

מיצבה (טומור) הוא גידול זר ברקמות הגוף. ישנם מיצבים "חיוביים", כאלו שאין להם השפעה מזיקה על פעילותו התקינה של גוף האדם, ומיצבים "שליליים", שאינם אלא גידולים סרטניים מסוכנים. רוצה לתרגם לעברית? ממחקרים שנערכו במכללה הרפואית של וירג'יניה מסתבר שאפשר להגיע להצלחות מרשימות בעצירת גידולים משני הסוגים באמצעות נטילת כאנאביס. את ההזמנה למחקר הגישה הזרוע לאכיפת […]

מקורות מידע ואתרי אינטרנט נבחרים מהעולם

לצורך כתיבת מאגר מידע זה נעשה שימוש במאות כתבות ומאמרים, מחקרים ותחקירים, ספרים וסיכומי עבודות, סרטים תיעודיים, חומרי הסברה, דו"חות רשמיים ונתונים אחרים אשר נאספו ממקורות פרטיים, ציבוריים וממשלתיים, לרבות הספריות הפתוחות לקהל ואתרי התוכן המצויים ברשת האינטרנט. הניסיון לכלול את פרטיהם המלאים של כל אלו ואת כל הנתונים אודותיהם ברשימה ביבליוגרפית מפורטת, עלול היה […]

הסמים הרכים בצבא הקשה

התפקוד במערכת הצבאית כרוך בפעילות שוחקת, בדרישות משמעתיות גבוהות, בהדחקת הזהות האישית והמאפיינים הייחודיים, בתנאי לחץ ובאי-וודאות קיצונית. על רקע זה נקל להבין את המניעים הדוחפים חיילים לצרוך סמים בכלל, ומריחואנה וחשיש בפרט. מכלול הצירופים והסיבות כולל את הרצון להפחית את רמות החרדה והמתח, את הצורך לשבור את השיגרה ואת הרשמיות המאפיינות את מערכת היחסים […]

ההשלכות החברתיות של מדיניות הסמים הנוכחית

בישראל, כמו גם ברוב מדינות העולם, כלולים המריחואנה והחשיש בקטגוריית הסמים המסוכנים והלא חוקיים. הניסיון מראה כי חוקים ברוח זו פוגעים בתשתית החברתית יותר משהם מיטיבים עמה. הם גורמים צפיפות, עומס, בזבוז תקציבים ואובדן שעות עבודה במערכת השיפוטית וברשויות בתי הסוהר, הם מונעים מאוצר המדינה הכנסות (מסים והיטלים) המגיעות כיום אל אנשי העולם התחתון (רווחי […]

היסטוריית המריחואנה והחשיש בארץ חמדת אבות

מבחינה גאוגרפית ממוקמת ישראל בשכנות לאחדות מהמדינות הנחשבות לספקיות הסמים המובילות בעולם: לבנון, סוריה וטורקיה בצפון, ירדן, עיראק ואיראן במזרח, ערב-הסעודית ומצרים בדרום. היא מהווה את צומת הדרכים החשוב ביותר בין יצרנית הכאנאביס הגדולה במזרח התיכון, לבנון, ובין יבואנית וצרכנית החומר המובילה, מצרים. למרות זאת היה תמיד השימוש בתוצרי הכאנאביס בישראל מתון יחסית. צריכת החומר […]

ערכו הכלכלי של הכאנאביס למדינת ישראל

ניצולם המירבי של חומרי הגלם בצמח הכאנאביס בשילוב נכון עם תעשיות מיחזור מודרניות עשוי להפוך את ישראל בתוך שנים אחדות למעצמה כלכלית בזעיר-אנפין ולצמצם למזער את יבוא התשומות הביולוגיות לתעשיות. גידולי כאנאביס על פני עשירית משטחיה החקלאיים של מדינת ישראל, או לחלופין על פני חמישית עד רבע מאדמות הנגב, עשויים לספק את מרבית צרכי האנרגיה […]

הצמח בתעשיות האריגים והבדים

הבגד הראשון שעטה על גופו האדם הקדמון, בגד אשר חומר הגלם שלו נלקח מן הצומח ולא מן החי, נתפר מסיבי כאנאביס. עד לתחילת המאה העשרים יוצרו 80% מהבדים בעולם מכאנאביס. חייליו של ג'ורג' וושינגטון במלחמת העצמאות האמריקאית (1776) לבשו מדי כאנאביס שתפרו נשות הפטריוטים מבוסטון ומניו-אינגלנד. כרכרות המתיישבים שנעו מערבה, לקנטקי, אינדיאנה, אילינוי, אורגון וקליפורניה, כוסו […]

המצאת המכונות החקלאיות לעיבוד כאנאביס

בעזרת מכונות חצי אוטומטיות שיובאו מאירופה הושלמו בארצות-הברית בשנת 1928 השלבים האחרונים במיכון תהליכי עיבוד הכותנה. הרחקת הזרעים ואריגת החוטים, פעולות שבוצעו עד אז בעבודה ידנית מייגעת, שוכללו לרמה שאיפשרה לייצר בדי כותנה בעלויות נמוכות מכל סוג בד טבעי אחר. הוצאתו של הכאנאביס אל מחוץ לחוק, בשנת 1937, חתמה את מפלתו הסופית והמוחצת של הצמח […]

הסיבים המעובדים של הצמח

לאורך מאות השנים שקדמו לאיסורו של הכאנאביס שימש הצמח כחומר גלם לכ- 80% מכל מוצרי הטכסטיל, 70% מכל הניירות ו- 90% מכל החבלים, השרוכים והחוטים שיוצרו על-פני האדמה. עדויות על שימוש בסיבי הכאנאביס מוזכרות בכתבי הומרוס, גירון, הרודוטוס ואחרים, ומגיעות עד לשנת 2737 לפני ספירת הנוצרים. חבלים ואריגים מסיבי כאנאביס, שגילם מוערך ב- 2,400 עד […]

מדיניות חקלאית וחקלאות מדינית

עוד במאה התשיעית פירסם המלך קארל הגדול מסמך המעגן נוהלים והנחיות כלכליות לאיכרי הכאנאביס באירופה. ג'ורג' וושינגטון, נשיאה הראשון של ארצות-הברית, רשם ביומנו מילים נלהבות בזכות הצמח, וסיים בקריאה החד-משמעית: "הפיקו את המירב מזרעי הכאנאביס! זִרעו אותם בכל מקום!" הנשיא תומאס ג'פרסון הצהיר ב- 16 במרץ 1791: "לכאנאביס יש חשיבות עליונה למסחר ולצי, הווה אומר לעושרה […]