החוויה האמסטרדמית

"הדבר היחיד הזכור לי מאמסטרדם הוא נמל התעופה. אחר כך ממילא כבר התערפל הכל" – סיפר בחיוך פרנק זאפא זצ"ל ב- 1976 לעיתונאית שוויצרית. עד לאימוצה של מדיניות סובלנית במדינות השכנות, "סבלה" הולנד בכלל ואמסטרדם בפרט מתיירות סמים ענפה וממחאותיהם הנמרצות של ממשלות בלגיה, גרמניה, אנגליה וצרפת. העיר אמסטרדם, גן עדן תיירותי למעשני מריחואנה וחשיש, מציעה למבקריה […]

גידולים ביתיים של צמחי כאנאביס

ספר ההדרכה הראשון לגידולי כאנאביס נכתב בין השנים 55 ל- 64 לספירה על-ידי מודראטוס קולומלה (Moderatus Columella), חוקר וחקלאי שחי ברומא במאה הראשונה לספירה. הספר היה אחד מסידרה של שנים-עשר ספרי חקלאות, בהם קובצו וסוכמו מידע והתרשמויות מקצועיות ממרכז איטליה של ימינו. המחבר, איש אמונו של הקיסר הרומי, סקר לצד העצות השימושיות גם את ההשלכות הכלכליות […]

המריחואנה והחשיש בקרב יוצרים ואמנים

אישים מפורסמים רבים, בהם יוצרים ואמנים, פילוסופים והוגי דעות, נהגו להתפעל מהריגושים היצירתיים שמעניק להם עישון הכאנאביס. לא מעט יצירות מופת נוצרו תחת השפעתו של הצמח. בין היתר נמנו בעבר על צרכני המריחואנה והחשיש גם המדינאי, המדען והסופר הנודע בנג'מין פרנקלין – ממציא כליא הברק וממייסדי ארצות הברית של אמריקה, הסופרים הצרפתיים אונורה דה-באלזאק – מחברם של הקומדיה האנושית, אבא גוריו ואחרים, […]

ההשלכות הנפשיות של צריכת הסמים הרכים

"טרם נמצאו ראיות חותכות לטענות, לפיהן שימוש ממושך ועיקבי במריחואנה גורם בטווח הארוך לשינויים במערכת העצבים, להפרעות בפעילות המוח, או לליקויים בהתנהגות האדם ובאישיותו" – קבעה האקדמיה הלאומית למדעים בארצות-הברית. השפעותיהם הפסיכואקטיביות של המריחואנה ושל החשיש על נפשו של האדם, על תפישותיו, על הכרתו ועל תחושותיו, אינן נייטרליות ואינן מייצרות מעצמן משמעות עניינית כלשהי, כי אם […]

השימוש במריחואנה ובחשיש לצורך התעלות רוחנית

נטילת הכאנאביס בצורת מריחואנה וחשיש לצורכי התרגעות, עונג ושינוי מצב ההכרה היא צורת השימוש הנפוצה ביותר של השיח. היא מעוגנת עוד משחר התרבות האנושית בריטואלים חברתיים ומיתולוגיים, בטקסים מיסטיים ובפולחנים דתיים. לכתות רבות יש מסורת המייחסת לכאנאביס ערך דתי רב, בשימוש מווסת ומאוזן כמובן. השפעותיו על האווירה, על מידת ההערכה העצמית, על הרגישות החושית ועל […]

איכויות, העדפות, אריזות ומידות

סוגי המריחואנה והחשיש נחלקים לשתי קבוצות ייחוס עיקריות: ה"highers”, המתאימים לחובבי המסיבות, הקונצרטים והאירועים בעלי האופי הקליל והעליז, וה”stoners” – למעדיפים את רגעי ההגות, הנינוחות והרוגע. גם למריחואנה ולחשיש, הנפוצים שבמוצרי-הצריכה הלא-חוקיים, יש מן הסתם רמות איכות שונות ומותגים מועדפים. כך למשל נקבעים רמת החוזק והריכוז של החשיש המרוקאי על-פי דרגות הסינון של החומר: זירו-זירו […]

מילון העברית המדוברת

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א אאונס – יחידת מידה קמעונאית לכמות מריחואנה של כשלושים גרם בערך או לענף כאנאביס המכיל תפרחות אחדות במשקל כולל דומה. המונח מבוסס על יחידת המשקל הלטינית אונקייה (28,3495 גרם). אבקנאביס – פירורי […]

שמות וכינויים בתרבויות השונות

במילונים עבריים ובמגדירים מוזכר צמח הכאנאביס בשם שמקורו בתקופה היוונית: קנבוס, ככל הנראה שיבוש המושג התנ"כי קנה-בושם (ספר שמות, פרק ל', פסוק כ"ג הדן במרכיבי משחת הקודש: ואתה קח לך בשמים… קנה בושם חמישים ומאתיים…). מילה זו, המופיעה גם בספרות התורנית והרבנית (מסכת כלאים, פרק ב', משנה ה': היתה שדהו זרועה קנבוס…), היא בחירתם של בכירי הלשונאים העבריים בעת החדשה ושל האקדמיה ללשון […]