מדיניות חקלאית וחקלאות מדינית

עוד במאה התשיעית פירסם המלך קארל הגדול מסמך המעגן נוהלים והנחיות כלכליות לאיכרי הכאנאביס באירופה. ג'ורג' וושינגטון, נשיאה הראשון של ארצות-הברית, רשם ביומנו מילים נלהבות בזכות הצמח, וסיים בקריאה החד-משמעית: "הפיקו את המירב מזרעי הכאנאביס! זִרעו אותם בכל מקום!" הנשיא תומאס ג'פרסון הצהיר ב- 16 במרץ 1791: "לכאנאביס יש חשיבות עליונה למסחר ולצי, הווה אומר לעושרה […]

תיאוריית השלבים

"קיים רצף רב-שלבי, מסודר ועקבי בהתנסותם של צעירים בחומרים פסיכואקטיביים. נכונותם של הצעירים להתנסות בסם אחד מכשירה אצלם את הרקע הנפשי וההתנהגותי ומעוררת את סקרנותם לסמים נוספים מחקרים מוכיחים, שרוב המכורים לסמים קשים החלו את דרכם בעישון סמים רכים – מריחואנה או חשיש", היא אחת הטענות המצוטטות, ועם זאת השנויות ביותר במחלוקת בקרב המתנגדים לכאנאביס. […]

השיטה ההולנדית ומדיניות הכאנאביס האירופאית

ניגודי הדעות בין המצדדים במתן לגיטימציה לכאנאביס ובין מתנגדיה נובעים מהפירוש הניתן למידת חופש הפרט, מתפישת הסיכון הטמון בשימוש בצמח, מהיחס בין הפרט לחברה, וממידת מעורבותה של המדינה באלו. במדינות שכבר החליטו לאמץ את שינוי החוקים הנוגעים לצמח, מתבטאת הליברליזציה ברמות ביניים שונות של סובלנות: החל מחוקיות (ליגליזציה), ביטול מלא או חלקי של האיסורים הנוגעים […]

חוקיותם המוסרית של האיסורים

על פי הערכות מוסד האו"ם לבעיות הפשיעה והסמים (UNODC) צורכים כמאתיים מיליון איש בעולם סמים לא חוקיים. הם מעשירים בכך את אירגוני הפשיעה ב- 265 מיליארד אירו בשנה – סכום העולה על התוצר הלאומי הגולמי של כמעט 90 אחוזים מהמדינות. היצואנית הגדולה ביותר היתה ונשארה אפגניסטן, אשר למרות סיום שלטונם של הטאליבאן בשנת 2001 עדיין […]

היסטוריית חוקי הסמים הרכים והשלכותיהם

בשנת 1245 הורה הסולטאן המצרי נאגם א-דין אל איוב לעקור את שיניהם של מעשני החשיש באזור קאפור ולנטוע גנים במקום מטעי הכאנאביס. סולטאן ממלוכי-מצרי אחר, ביבארס (1279-1250), לא הסתפק בפחות מעונש מוות למעשנים. במאה הארבע-עשרה פלשו למצרים לוחמי האימפריה העותומנית ואסרו שם את השימוש בחשיש. העילות: נטילת החומר גורמת לעם להיטרף בהתקפי צחוק, ללעוג לכובשים ולזלזל בראשי השלטון. בהשפעת הסם […]

החוויה האמסטרדמית

"הדבר היחיד הזכור לי מאמסטרדם הוא נמל התעופה. אחר כך ממילא כבר התערפל הכל" – סיפר בחיוך פרנק זאפא זצ"ל ב- 1976 לעיתונאית שוויצרית. עד לאימוצה של מדיניות סובלנית במדינות השכנות, "סבלה" הולנד בכלל ואמסטרדם בפרט מתיירות סמים ענפה וממחאותיהם הנמרצות של ממשלות בלגיה, גרמניה, אנגליה וצרפת. העיר אמסטרדם, גן עדן תיירותי למעשני מריחואנה וחשיש, מציעה למבקריה […]

גידולים ביתיים של צמחי כאנאביס

ספר ההדרכה הראשון לגידולי כאנאביס נכתב בין השנים 55 ל- 64 לספירה על-ידי מודראטוס קולומלה (Moderatus Columella), חוקר וחקלאי שחי ברומא במאה הראשונה לספירה. הספר היה אחד מסידרה של שנים-עשר ספרי חקלאות, בהם קובצו וסוכמו מידע והתרשמויות מקצועיות ממרכז איטליה של ימינו. המחבר, איש אמונו של הקיסר הרומי, סקר לצד העצות השימושיות גם את ההשלכות הכלכליות […]

נהיגה בהשפעת מריחואנה או חשיש

הקשר המדומה המתקיים לכאורה בין המריחואנה לנהיגה מסוכנת היה אחד מהנושאים המתוזכרים ביותר בעיתוניו של וויליאם רנדולף הארסט, אבי העיתונות הצהובה וממנהיגי מסע ההכפשה התקשורתי שקדם להוצאת הצמח אל מחוץ לחוק. עיתוניו הרבו לפרסם ידיעות על תאונות דרכים שברכב המעורב בהן נמצאו סיגריות מריחואנה. לעומת זאת מידע הנוגע לתאונות שהנהגים המעורבים בהן היו שיכורים הוצנע לכל […]

ההשלכות הנפשיות של צריכת הסמים הרכים

"טרם נמצאו ראיות חותכות לטענות, לפיהן שימוש ממושך ועיקבי במריחואנה גורם בטווח הארוך לשינויים במערכת העצבים, להפרעות בפעילות המוח, או לליקויים בהתנהגות האדם ובאישיותו" – קבעה האקדמיה הלאומית למדעים בארצות-הברית. השפעותיהם הפסיכואקטיביות של המריחואנה ושל החשיש על נפשו של האדם, על תפישותיו, על הכרתו ועל תחושותיו, אינן נייטרליות ואינן מייצרות מעצמן משמעות עניינית כלשהי, כי אם […]

השימוש במריחואנה ובחשיש לצורך התעלות רוחנית

נטילת הכאנאביס בצורת מריחואנה וחשיש לצורכי התרגעות, עונג ושינוי מצב ההכרה היא צורת השימוש הנפוצה ביותר של השיח. היא מעוגנת עוד משחר התרבות האנושית בריטואלים חברתיים ומיתולוגיים, בטקסים מיסטיים ובפולחנים דתיים. לכתות רבות יש מסורת המייחסת לכאנאביס ערך דתי רב, בשימוש מווסת ומאוזן כמובן. השפעותיו על האווירה, על מידת ההערכה העצמית, על הרגישות החושית ועל […]