היסטוריית חוקי הסמים הרכים והשלכותיהם

בשנת 1245 הורה הסולטאן המצרי נאגם א-דין אל איוב לעקור את שיניהם של מעשני החשיש באזור קאפור ולנטוע גנים במקום מטעי הכאנאביס. סולטאן ממלוכי-מצרי אחר, ביבארס (1279-1250), לא הסתפק בפחות מעונש מוות למעשנים. במאה הארבע-עשרה פלשו למצרים לוחמי האימפריה העותומנית ואסרו שם את השימוש בחשיש. העילות: נטילת החומר גורמת לעם להיטרף בהתקפי צחוק, ללעוג לכובשים ולזלזל בראשי השלטון. בהשפעת הסם […]

כללי התנהגות למתחילים

בספר סמים – עובדות, שאלות ובעיות, פרסום רשמי של משרד החינוך, התרבות והספורט, בהוצאה משותפת עם משרד הביטחון ועם שירות הפרסומים במרכז ההסברה, מובא תיאור מפורט של חוויית הסאטלה: "תחושה של רווחה מענגת, ההופכת את המשתמש לקשוב לעצמו ולרגוע. אופייניים גם שינויים מהירים במצב הרוח. פרצי צחוק בלתי נשלטים מתחלפים ברגעי שתיקה והתבוננות. חדות התפישה […]

החוויה האמסטרדמית

"הדבר היחיד הזכור לי מאמסטרדם הוא נמל התעופה. אחר כך ממילא כבר התערפל הכל" – סיפר בחיוך פרנק זאפא זצ"ל ב- 1976 לעיתונאית שוויצרית. עד לאימוצה של מדיניות סובלנית במדינות השכנות, "סבלה" הולנד בכלל ואמסטרדם בפרט מתיירות סמים ענפה וממחאותיהם הנמרצות של ממשלות בלגיה, גרמניה, אנגליה וצרפת. העיר אמסטרדם, גן עדן תיירותי למעשני מריחואנה וחשיש, מציעה למבקריה […]

צריכת המריחואנה בקרב שליטים ומדינאים

מדינאים דגולים רבים לא בחלו בעשן הכחלחל, בהם לא מעט נשיאים אמריקאיים: ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון, ג'יימס מדיסון, ג'יימס מונרו, אנדריו ג'קסון, זכריה טיילור, פרנקלין פירס, ג'ון קנדי, רונאלד רייגן, ביל קלינטון וברק אובאמה. אבי האומה ג'ורג' וושינגטון, אף העלה על הכתב את העדפתו לצמחים נקביים וציין חומר מעניין, חשיש כנראה, המופק מתפרחת צמחי הכאנאביס. נשיא אחר, תומאס ג'פרסון, […]

נהיגה בהשפעת מריחואנה או חשיש

הקשר המדומה המתקיים לכאורה בין המריחואנה לנהיגה מסוכנת היה אחד מהנושאים המתוזכרים ביותר בעיתוניו של וויליאם רנדולף הארסט, אבי העיתונות הצהובה וממנהיגי מסע ההכפשה התקשורתי שקדם להוצאת הצמח אל מחוץ לחוק. עיתוניו הרבו לפרסם ידיעות על תאונות דרכים שברכב המעורב בהן נמצאו סיגריות מריחואנה. לעומת זאת מידע הנוגע לתאונות שהנהגים המעורבים בהן היו שיכורים הוצנע לכל […]

התמכרות וגמילה

התמכרות פירושה תלות. התמכרות לסמים היא תלות בחומרים פסיכואקטיביים. מחקרים רציניים העוסקים בהיבטים החברתיים השונים של התופעה יקפידו להשתמש במושגים אובייקטיביים ובניסוחים בהירים ומדויקים. הם ימנעו משימוש במונחים מעורפלים המעוררים דעות קדומות ורגשות מעורבים. חוקרים אמינים יעדיפו את המונח "תלות" על פני "התמכרות", ואת ההגדרה "חומרים פסיכואקטיביים" על פני המושג "סמים". "בעלי העניין" לעומתם, גופים […]

הכאנאביס כמשכך כאבים, גירויים ועוויתות

תכונותיו של הכאנאביס כמשכך כאבים משפעלות את כושר ההרגעה של תרופות סינתטיות ומאפשרות להשתמש בו כטיפול מקדים בהרדמה מקומית או כללית (עשרים מיליגרם THC שווים בערכם ל- 120 מיליגרם קודאין, שהוא אנאלוג אופיאטי בעל פוטנציאל ממכר). כך גם בתחום הרגעת כאבי שרירים, בו נחשבת המריחואנה לתכשיר הטבעי היעיל ביותר, ולתחליף הרציני ביותר של התכשיר הכימי מורפין. כבר […]

הכאנאביס כתכשיר לטיפול בבעיות נשימה

הספרות הרפואית מדווחת על יעילותה של המריחואנה בטיפול בחולי אסתמה עוד באלף הראשון לספירה הנוצרית. בעיתונות המקצועית של המאה התשע-עשרה הצהירו רופאים ורוקחים לא מעטים, שחולי אסתמה רבים בעולם חבים תודה על ההקלה במצבם לכאנאביס ההודי. חברה אמריקאית בשם גרימאולט אף עסקה באותה תקופה בשיווק סיגריות מריחואנה כתרופה לסובלים מאסתמה. "שאכטה טובה מג'וינט מריחואנה עשויה […]

השפעת הכאנאביס על כלי הדם

בגופו של כל אדם פועם לב שגודלו כגודל אגרוף היד של אותו אדם: 140 פעימות בדקה אצל תינוקות, 60 עד 80 פעימות בקרב בוגרים, ורק 35 פעימות לדקה בגופם של רצי מרתון מאומנים. את מנוע הגוף הזה שוחקים לא רק מוצרי טבק ואלכוהול, תזונה לקויה או היעדר פעילות גופנית, אלא גם (ובעיקר) המצוקה האישית והלחצים […]

על הנזקים שבצריכת סיגריות ואלכוהול

בכל הנוגע לקשיי היגמלות לא שונה במהותה ההתמכרות לסיגריות מההתמכרות להרואין. שני התהליכים מלווים בלחצים נפשיים וגופניים חזקים וכך גם שיעור החזרה לצריכה קבועה (76% מה"נגמלים" חוזרים לסורם במוקדם או במאוחר). בפרסום רשמי בשם סמים – עובדות, שאלות ובעיות, שהוציא לאור משרד החינוך, התרבות והספורט בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון ועם שירות הפרסומים במרכז ההסברה, […]