המאבק להתרת הכאנאביס בישראל

הדרישה הבסיסית לבדה, להוציא מקבוצת הסכנות המזוהות כתחלואי החברה (בראשם המגה-סמים התעשייתיים הרואין וקוקאין, והסמים המותרים אלכוהול וטבק) את הכאנאביס, צמח עתיק יומין ואמצעי מרפא, עינוג ומרגוע, נתפשת אצל רבים כסכנה חברתית. רק שינוי מהותי בעמדותיהם של נבחרי העם והכרה בלגיטימיות המוחלטת של צמח הכאנאביס, יביאו לצעדי קידמה בתחומי המחקר, החקלאות והתעשייה. ההבדל שבין תיאורטי למעשי […]

ההשלכות החברתיות של מדיניות הסמים הנוכחית

בישראל, כמו גם ברוב מדינות העולם, כלולים המריחואנה והחשיש בקטגוריית הסמים המסוכנים והלא חוקיים. הניסיון מראה כי חוקים ברוח זו פוגעים בתשתית החברתית יותר משהם מיטיבים עמה. הם גורמים צפיפות, עומס, בזבוז תקציבים ואובדן שעות עבודה במערכת השיפוטית וברשויות בתי הסוהר, הם מונעים מאוצר המדינה הכנסות (מסים והיטלים) המגיעות כיום אל אנשי העולם התחתון (רווחי […]

אגדת הארבע והעשרים

בקרב צרכני הכאנאביס רווח מיתוס לא מוסבר המתייחס למספרים ארבע ועשרים. כל נסיון להתחקות אחר מקורותיו של הרעיון הנסתר או להבהיר את משמעותו הנשגבת נידון היה מראש לכישלון, שכן מספר ההשערות שהועלו ביטל על הסף כל אפשרות למענה חד משמעי: שמועה רווחת במיוחד גרסה שמעצרים משטרתיים של סוחרי סמים גדולים בקולורדו מבוצעים דרך קבע בשעה […]

החוויה האמסטרדמית

"הדבר היחיד הזכור לי מאמסטרדם הוא נמל התעופה. אחר כך ממילא כבר התערפל הכל" – סיפר בחיוך פרנק זאפא זצ"ל ב- 1976 לעיתונאית שוויצרית. עד לאימוצה של מדיניות סובלנית במדינות השכנות, "סבלה" הולנד בכלל ואמסטרדם בפרט מתיירות סמים ענפה וממחאותיהם הנמרצות של ממשלות בלגיה, גרמניה, אנגליה וצרפת. העיר אמסטרדם, גן עדן תיירותי למעשני מריחואנה וחשיש, מציעה למבקריה […]

התמכרות וגמילה

התמכרות פירושה תלות. התמכרות לסמים היא תלות בחומרים פסיכואקטיביים. מחקרים רציניים העוסקים בהיבטים החברתיים השונים של התופעה יקפידו להשתמש במושגים אובייקטיביים ובניסוחים בהירים ומדויקים. הם ימנעו משימוש במונחים מעורפלים המעוררים דעות קדומות ורגשות מעורבים. חוקרים אמינים יעדיפו את המונח "תלות" על פני "התמכרות", ואת ההגדרה "חומרים פסיכואקטיביים" על פני המושג "סמים". "בעלי העניין" לעומתם, גופים […]

השימוש במריחואנה ובחשיש לצורך התעלות רוחנית

נטילת הכאנאביס בצורת מריחואנה וחשיש לצורכי התרגעות, עונג ושינוי מצב ההכרה היא צורת השימוש הנפוצה ביותר של השיח. היא מעוגנת עוד משחר התרבות האנושית בריטואלים חברתיים ומיתולוגיים, בטקסים מיסטיים ובפולחנים דתיים. לכתות רבות יש מסורת המייחסת לכאנאביס ערך דתי רב, בשימוש מווסת ומאוזן כמובן. השפעותיו על האווירה, על מידת ההערכה העצמית, על הרגישות החושית ועל […]

איכויות, העדפות, אריזות ומידות

סוגי המריחואנה והחשיש נחלקים לשתי קבוצות ייחוס עיקריות: ה"highers”, המתאימים לחובבי המסיבות, הקונצרטים והאירועים בעלי האופי הקליל והעליז, וה”stoners” – למעדיפים את רגעי ההגות, הנינוחות והרוגע. גם למריחואנה ולחשיש, הנפוצים שבמוצרי-הצריכה הלא-חוקיים, יש מן הסתם רמות איכות שונות ומותגים מועדפים. כך למשל נקבעים רמת החוזק והריכוז של החשיש המרוקאי על-פי דרגות הסינון של החומר: זירו-זירו […]

מילון העברית המדוברת

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א אאונס – יחידת מידה קמעונאית לכמות מריחואנה של כשלושים גרם בערך או לענף כאנאביס המכיל תפרחות אחדות במשקל כולל דומה. המונח מבוסס על יחידת המשקל הלטינית אונקייה (28,3495 גרם). אבקנאביס – פירורי […]

שמות וכינויים בתרבויות השונות

במילונים עבריים ובמגדירים מוזכר צמח הכאנאביס בשם שמקורו בתקופה היוונית: קנבוס, ככל הנראה שיבוש המושג התנ"כי קנה-בושם (ספר שמות, פרק ל', פסוק כ"ג הדן במרכיבי משחת הקודש: ואתה קח לך בשמים… קנה בושם חמישים ומאתיים…). מילה זו, המופיעה גם בספרות התורנית והרבנית (מסכת כלאים, פרק ב', משנה ה': היתה שדהו זרועה קנבוס…), היא בחירתם של בכירי הלשונאים העבריים בעת החדשה ושל האקדמיה ללשון […]