היתרונות התרופתיים שבאכילת העלים והגבעולים

בתחילת חודש יוני 2011 פרץ אל התודעה הלאומית בארצות-הברית הרופא מקליפורניה ד"ר וויליאם קורטני, ספקן גמור בעברו בכל הנוגע ליעילותה הבריאותית של המריחואנה. במאמר שפירסם בוושינגטון פוסט טען האיש כי הדרך הטובה ביותר לניצול היתרונות התרופתיים של הכאנאביס היא באמצעות שתיית מיץ המופק מעלים ומגבעולים קצוצים של הצמח הטרי כולו, ולאו דווקא בעישון, אידוי, חליטת […]

מפורסמים על סמים / ירון לונדון ואחרים

מה חושבים ידוענים מהארץ ומהעולם על מדיניות הסמים בכלל ועל לגאליזציה של כאנאביס, מריחואנה וחשיש בפרט? את התשובה ננסה לתת כאן באמצעות חתך מייצג של מפורסמים על סמים, תרתי משמע, ובעזרת לקט תמונות וציטוטים שפורסמו בעבר בתקשורת המודפסת והאלקטרונית: ירון לונדון על סמים בבלוג ערוץ 10: "הנזק של המלחמה בסמים עולה על התועלת שבה. עמדתי […]

כלכלת הסמים החדשה / מוטי ארגמן

מאמר זה הוזמן במקור על-ידי עיתון הארץ ויועד בתחילה למוסף הכלכלי, אולם מאחר והדברים שנכתבו בו לא תאמו את עמדותיהם של קובעי המדיניות במערכת, הוחלט לקצץ אותו בכשני שליש, לערוך אותו מחדש, ולהעביר אותו למשבצת מאמרי הדיעות. הגירסה המסורסת פורסמה ביום 10.05.09 תחת הכותרת הגיע זמן לגליזציה במדור במה חופשית והועתקה מאוחר יותר, ללא קבלת […]

פקודת הסמים המסוכנים ופרסומים רשמיים אחרים

פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 כלולה החל מיום 10.7.1973 בספר דיני מדינת ישראל, נוסח חדש מספר 27, עמוד 526. הפקודה מפרטת את כל הפעילויות המוגדרות כעבירה פלילית בהקשר עם רשימת הסמים המופיעים בה ומציינת את העונש המירבי שנקבע על-ידי המחוקק ביחס לכל עבירה ועבירה. את הפקודה משלימים מסמכים רפואיים, משפטיים וחברתיים שנוסחו במהלך […]

המאבק להתרת הכאנאביס בישראל

הדרישה הבסיסית לבדה, להוציא מקבוצת הסכנות המזוהות כתחלואי החברה (בראשם המגה-סמים התעשייתיים הרואין וקוקאין, והסמים המותרים אלכוהול וטבק) את הכאנאביס, צמח עתיק יומין ואמצעי מרפא, עינוג ומרגוע, נתפשת אצל רבים כסכנה חברתית. רק שינוי מהותי בעמדותיהם של נבחרי העם והכרה בלגיטימיות המוחלטת של צמח הכאנאביס, יביאו לצעדי קידמה בתחומי המחקר, החקלאות והתעשייה. ההבדל שבין תיאורטי למעשי […]

הסמים הרכים בצבא הקשה

התפקוד במערכת הצבאית כרוך בפעילות שוחקת, בדרישות משמעתיות גבוהות, בהדחקת הזהות האישית והמאפיינים הייחודיים, בתנאי לחץ ובאי-וודאות קיצונית. על רקע זה נקל להבין את המניעים הדוחפים חיילים לצרוך סמים בכלל, ומריחואנה וחשיש בפרט. מכלול הצירופים והסיבות כולל את הרצון להפחית את רמות החרדה והמתח, את הצורך לשבור את השיגרה ואת הרשמיות המאפיינות את מערכת היחסים […]

דיוקנם של הצרכנים הישראליים

כל עוד עישון המריחואנה והחשיש נחשב לעבירה על החוק וסובל מתדמית חברתית עתירת אופי שלילי, יהיו מוכנים רק מעטים להצהיר בגלוי על השימוש בחומרים הללו. לפיכך קשה לבנות פרופיל אמין ומדויק של הצרכן הממוצע. עם זאת ידוע שהמעשנים הישראליים כבר מזמן אינם רק פליטי הסיקסטיז, זרוקים מגודלי שיער וזקן או שמאלנים תמהוניים ואנשי בוהמה, אלא […]

ההשלכות החברתיות של מדיניות הסמים הנוכחית

בישראל, כמו גם ברוב מדינות העולם, כלולים המריחואנה והחשיש בקטגוריית הסמים המסוכנים והלא חוקיים. הניסיון מראה כי חוקים ברוח זו פוגעים בתשתית החברתית יותר משהם מיטיבים עמה. הם גורמים צפיפות, עומס, בזבוז תקציבים ואובדן שעות עבודה במערכת השיפוטית וברשויות בתי הסוהר, הם מונעים מאוצר המדינה הכנסות (מסים והיטלים) המגיעות כיום אל אנשי העולם התחתון (רווחי […]

היסטוריית המריחואנה והחשיש בארץ חמדת אבות

מבחינה גאוגרפית ממוקמת ישראל בשכנות לאחדות מהמדינות הנחשבות לספקיות הסמים המובילות בעולם: לבנון, סוריה וטורקיה בצפון, ירדן, עיראק ואיראן במזרח, ערב-הסעודית ומצרים בדרום. היא מהווה את צומת הדרכים החשוב ביותר בין יצרנית הכאנאביס הגדולה במזרח התיכון, לבנון, ובין יבואנית וצרכנית החומר המובילה, מצרים. למרות זאת היה תמיד השימוש בתוצרי הכאנאביס בישראל מתון יחסית. צריכת החומר […]

הצמח בתעשיות האריגים והבדים

הבגד הראשון שעטה על גופו האדם הקדמון, בגד אשר חומר הגלם שלו נלקח מן הצומח ולא מן החי, נתפר מסיבי כאנאביס. עד לתחילת המאה העשרים יוצרו 80% מהבדים בעולם מכאנאביס. חייליו של ג'ורג' וושינגטון במלחמת העצמאות האמריקאית (1776) לבשו מדי כאנאביס שתפרו נשות הפטריוטים מבוסטון ומניו-אינגלנד. כרכרות המתיישבים שנעו מערבה, לקנטקי, אינדיאנה, אילינוי, אורגון וקליפורניה, כוסו […]