נהיגה בהשפעת מריחואנה או חשיש

הקשר המדומה המתקיים לכאורה בין המריחואנה לנהיגה מסוכנת היה אחד מהנושאים המתוזכרים ביותר בעיתוניו של וויליאם רנדולף הארסט, אבי העיתונות הצהובה וממנהיגי מסע ההכפשה התקשורתי שקדם להוצאת הצמח אל מחוץ לחוק. עיתוניו הרבו לפרסם ידיעות על תאונות דרכים שברכב המעורב בהן נמצאו סיגריות מריחואנה. לעומת זאת מידע הנוגע לתאונות שהנהגים המעורבים בהן היו שיכורים הוצנע לכל […]

השפעות הסמים הרכים על יכולת הלימוד וההבנה

"לפי החלטת סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות, מר יצחק נבון, ועל-פי החלטות הממשלה מיום ז' במנחם-אב התשמ"ח (2.8.1987) על המאבק בסמים, תונהג בהדרגה כחובה בכל מערכת החינוך התכנית למניעה ראשונית של עישון, של אלכוהול ושל שימוש בסמים, כחלק אינטגרלי מהלימודים בבתי הספר". גיבוש התכנית והפעלתה הועברו לאחריות השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י), הנעזר לצורך כך בתכנית הלימודית […]

ההשלכות על המיניות ועל מערכת הרבייה

במרוצת ההיסטוריה תמכו ארגוני נשים רבים בהוצאת "האלכוהול המשחית" אל מחוץ לחוק, בשל היותו לא פעם המניע לגברים לתקוף את נשותיהם ולאונסן, מצב שנחסך מהמריחואנה בשל מעלותיה בהגברת החשק המיני ובגיוון חיי המין. בסוף המאה התשע-עשרה יצא לאור אחד מספרי ההדרכה הנפוצים ביותר בארצות-הברית לעניין הנישואים. בספר זה הומלץ בחום על השימוש בכאנאביס כ"מעורר מיניות […]

התמכרות וגמילה

התמכרות פירושה תלות. התמכרות לסמים היא תלות בחומרים פסיכואקטיביים. מחקרים רציניים העוסקים בהיבטים החברתיים השונים של התופעה יקפידו להשתמש במושגים אובייקטיביים ובניסוחים בהירים ומדויקים. הם ימנעו משימוש במונחים מעורפלים המעוררים דעות קדומות ורגשות מעורבים. חוקרים אמינים יעדיפו את המונח "תלות" על פני "התמכרות", ואת ההגדרה "חומרים פסיכואקטיביים" על פני המושג "סמים". "בעלי העניין" לעומתם, גופים […]

ההשלכות הנפשיות של צריכת הסמים הרכים

"טרם נמצאו ראיות חותכות לטענות, לפיהן שימוש ממושך ועיקבי במריחואנה גורם בטווח הארוך לשינויים במערכת העצבים, להפרעות בפעילות המוח, או לליקויים בהתנהגות האדם ובאישיותו" – קבעה האקדמיה הלאומית למדעים בארצות-הברית. השפעותיהם הפסיכואקטיביות של המריחואנה ושל החשיש על נפשו של האדם, על תפישותיו, על הכרתו ועל תחושותיו, אינן נייטרליות ואינן מייצרות מעצמן משמעות עניינית כלשהי, כי אם […]

השימוש במריחואנה ובחשיש לצורך התעלות רוחנית

נטילת הכאנאביס בצורת מריחואנה וחשיש לצורכי התרגעות, עונג ושינוי מצב ההכרה היא צורת השימוש הנפוצה ביותר של השיח. היא מעוגנת עוד משחר התרבות האנושית בריטואלים חברתיים ומיתולוגיים, בטקסים מיסטיים ובפולחנים דתיים. לכתות רבות יש מסורת המייחסת לכאנאביס ערך דתי רב, בשימוש מווסת ומאוזן כמובן. השפעותיו על האווירה, על מידת ההערכה העצמית, על הרגישות החושית ועל […]

צריכת סמים רכים כדחף בסיסי

אחד השעשועים האהובים ביותר על ילדים ברחבי העולם הוא הסיבוב סביב עצמם עד כדי סחרחורת וחוסר שליטה מוחלט ביכולת לצעוד ישר. בלונה-פארקים ובמרכזי שעשועים זוכים להצלחה הגדולה ביותר אותם המתקנים, המציעים את רמות הריגוש והסחרור הגבוהות ביותר. מקומות בילוי המוניים, כמו מסבאות ודיסקוטקים, לא יהיו מה שהם אם יימנעו ממכירת משקאות אלכוהוליים. הפרמקולוג השנוי במחלוקת, רונאלד […]

תעשיית התרופות נגד חופש המחקר המדעי

עד להכללתו של הכאנאביס בקטגוריית הסמים המסוכנים השתמשו בו לצרכיהן הגדולות שביצרניות התרופות בעולם, ביניהן אלי-לילי, פארקר-דייוויס וסקויב האמריקאיות. בין השנים 1842 ל- 1900 היוו תכשירים רפואיים על בסיס כאנאביס מחצית מכלל התרופות שנמכרו בבתי המרקחת בארצות-הברית. גם לאחר שינוי מעמדו החוקי ועד להמצאת גלולות האספירין בשנות השישים נשאר הכאנאביס משכך הכאבים הנפוץ ביותר בארצות-הברית, על-פי […]

הכאנאביס כמשכך כאבים, גירויים ועוויתות

תכונותיו של הכאנאביס כמשכך כאבים משפעלות את כושר ההרגעה של תרופות סינתטיות ומאפשרות להשתמש בו כטיפול מקדים בהרדמה מקומית או כללית (עשרים מיליגרם THC שווים בערכם ל- 120 מיליגרם קודאין, שהוא אנאלוג אופיאטי בעל פוטנציאל ממכר). כך גם בתחום הרגעת כאבי שרירים, בו נחשבת המריחואנה לתכשיר הטבעי היעיל ביותר, ולתחליף הרציני ביותר של התכשיר הכימי מורפין. כבר […]

הכאנאביס כמעורר תיאבון וכמונע בחילות והקאות

כל מי שהתנסה בעישון מריחואנה או חשיש מכיר את תופעת המאנצ'יז, הכמיהה הבלתי נשלטת לאוכל, המתלווה מפעם לפעם לנטילת החומר (בניגוד לצריכת ניקוטין המדכאת את התיאבון). תכונותיו של הכאנאביס כמעורר תיאבון עוזרות להגברת צריכת המזון אצל הסובלים מהרעבה עצמית (אנורקסיה), מסרטן בלוטת הלבלב, מאיידס או מהשלכותיהם של טיפולים כימותרפיים. רוב הלוקים בהרעבה עצמית מטופלים בבתי […]