הבדיקות לגילוי שרידי מריחואנה או חשיש

בחודש מרץ 1992 יזמה הרשות למלחמה בסמים את תהליך הקמתה של המעבדה היפואית לאבחון סמים. בעזרת מיכשור אוטומטי ממוחשב מסוגלים עובדי המעבדה לזהות בשתן אנושי עקבות שימוש בחמישה סוגי סמים: מתאדון, סמים אמפיטאמיניים, סמים בנזודיאזפיניים, קוקאין, ואת תוצרי הכאנאביס מריחואנה וחשיש. בדיקות השתן המקובלות במעבדות מסוג זה לצורך גילוי שרידי כאנאביס, אינן עומדות בקריטריונים מדעיים של […]

מריחואנה וחשיש במסגרת צבאית

"המריחואנה מעודדת ליפי נפש, לפציפיזם ולהשתמטות מהמסגרת הצבאית" – הזהיר ב- 1948 הארי אנסלינגר, מנהלו המושחת של ה- FBN, את חברי הקונגרס. תאוריה חדשנית זו עמדה בניגוד מוחלט לתאוריה שהניעה את הסנטורים אחת-עשרה שנים קודם לכן לתמוך בהוצאת המריחואנה אל מחוץ לחוק, היינו תופעות האלימות והתוקפנות שהמריחואנה מעוררת כביכול. לשיאו הגיע הטמטום הפוליטי כאשר אישר הקונגרס מחדש […]

השפעות הסמים הרכים על יכולת הלימוד וההבנה

"לפי החלטת סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות, מר יצחק נבון, ועל-פי החלטות הממשלה מיום ז' במנחם-אב התשמ"ח (2.8.1987) על המאבק בסמים, תונהג בהדרגה כחובה בכל מערכת החינוך התכנית למניעה ראשונית של עישון, של אלכוהול ושל שימוש בסמים, כחלק אינטגרלי מהלימודים בבתי הספר". גיבוש התכנית והפעלתה הועברו לאחריות השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י), הנעזר לצורך כך בתכנית הלימודית […]

התמכרות וגמילה

התמכרות פירושה תלות. התמכרות לסמים היא תלות בחומרים פסיכואקטיביים. מחקרים רציניים העוסקים בהיבטים החברתיים השונים של התופעה יקפידו להשתמש במושגים אובייקטיביים ובניסוחים בהירים ומדויקים. הם ימנעו משימוש במונחים מעורפלים המעוררים דעות קדומות ורגשות מעורבים. חוקרים אמינים יעדיפו את המונח "תלות" על פני "התמכרות", ואת ההגדרה "חומרים פסיכואקטיביים" על פני המושג "סמים". "בעלי העניין" לעומתם, גופים […]

ההשלכות הנפשיות של צריכת הסמים הרכים

"טרם נמצאו ראיות חותכות לטענות, לפיהן שימוש ממושך ועיקבי במריחואנה גורם בטווח הארוך לשינויים במערכת העצבים, להפרעות בפעילות המוח, או לליקויים בהתנהגות האדם ובאישיותו" – קבעה האקדמיה הלאומית למדעים בארצות-הברית. השפעותיהם הפסיכואקטיביות של המריחואנה ושל החשיש על נפשו של האדם, על תפישותיו, על הכרתו ועל תחושותיו, אינן נייטרליות ואינן מייצרות מעצמן משמעות עניינית כלשהי, כי אם […]

השימוש במריחואנה ובחשיש לצורך התעלות רוחנית

נטילת הכאנאביס בצורת מריחואנה וחשיש לצורכי התרגעות, עונג ושינוי מצב ההכרה היא צורת השימוש הנפוצה ביותר של השיח. היא מעוגנת עוד משחר התרבות האנושית בריטואלים חברתיים ומיתולוגיים, בטקסים מיסטיים ובפולחנים דתיים. לכתות רבות יש מסורת המייחסת לכאנאביס ערך דתי רב, בשימוש מווסת ומאוזן כמובן. השפעותיו על האווירה, על מידת ההערכה העצמית, על הרגישות החושית ועל […]

איכויות, העדפות, אריזות ומידות

סוגי המריחואנה והחשיש נחלקים לשתי קבוצות ייחוס עיקריות: ה"highers”, המתאימים לחובבי המסיבות, הקונצרטים והאירועים בעלי האופי הקליל והעליז, וה”stoners” – למעדיפים את רגעי ההגות, הנינוחות והרוגע. גם למריחואנה ולחשיש, הנפוצים שבמוצרי-הצריכה הלא-חוקיים, יש מן הסתם רמות איכות שונות ומותגים מועדפים. כך למשל נקבעים רמת החוזק והריכוז של החשיש המרוקאי על-פי דרגות הסינון של החומר: זירו-זירו […]

הכאנאביס כמעורר תיאבון וכמונע בחילות והקאות

כל מי שהתנסה בעישון מריחואנה או חשיש מכיר את תופעת המאנצ'יז, הכמיהה הבלתי נשלטת לאוכל, המתלווה מפעם לפעם לנטילת החומר (בניגוד לצריכת ניקוטין המדכאת את התיאבון). תכונותיו של הכאנאביס כמעורר תיאבון עוזרות להגברת צריכת המזון אצל הסובלים מהרעבה עצמית (אנורקסיה), מסרטן בלוטת הלבלב, מאיידס או מהשלכותיהם של טיפולים כימותרפיים. רוב הלוקים בהרעבה עצמית מטופלים בבתי […]

הכאנאביס כתכשיר לטיפול בבעיות נשימה

הספרות הרפואית מדווחת על יעילותה של המריחואנה בטיפול בחולי אסתמה עוד באלף הראשון לספירה הנוצרית. בעיתונות המקצועית של המאה התשע-עשרה הצהירו רופאים ורוקחים לא מעטים, שחולי אסתמה רבים בעולם חבים תודה על ההקלה במצבם לכאנאביס ההודי. חברה אמריקאית בשם גרימאולט אף עסקה באותה תקופה בשיווק סיגריות מריחואנה כתרופה לסובלים מאסתמה. "שאכטה טובה מג'וינט מריחואנה עשויה […]

השפעת הכאנאביס על כלי הדם

בגופו של כל אדם פועם לב שגודלו כגודל אגרוף היד של אותו אדם: 140 פעימות בדקה אצל תינוקות, 60 עד 80 פעימות בקרב בוגרים, ורק 35 פעימות לדקה בגופם של רצי מרתון מאומנים. את מנוע הגוף הזה שוחקים לא רק מוצרי טבק ואלכוהול, תזונה לקויה או היעדר פעילות גופנית, אלא גם (ובעיקר) המצוקה האישית והלחצים […]