הסמים הרכים בצבא הקשה

התפקוד במערכת הצבאית כרוך בפעילות שוחקת, בדרישות משמעתיות גבוהות, בהדחקת הזהות האישית והמאפיינים הייחודיים, בתנאי לחץ ובאי-וודאות קיצונית. על רקע זה נקל להבין את המניעים הדוחפים חיילים לצרוך סמים בכלל, ומריחואנה וחשיש בפרט. מכלול הצירופים והסיבות כולל את הרצון להפחית את רמות החרדה והמתח, את הצורך לשבור את השיגרה ואת הרשמיות המאפיינות את מערכת היחסים […]

דיוקנם של הצרכנים הישראליים

כל עוד עישון המריחואנה והחשיש נחשב לעבירה על החוק וסובל מתדמית חברתית עתירת אופי שלילי, יהיו מוכנים רק מעטים להצהיר בגלוי על השימוש בחומרים הללו. לפיכך קשה לבנות פרופיל אמין ומדויק של הצרכן הממוצע. עם זאת ידוע שהמעשנים הישראליים כבר מזמן אינם רק פליטי הסיקסטיז, זרוקים מגודלי שיער וזקן או שמאלנים תמהוניים ואנשי בוהמה, אלא […]

ההשלכות החברתיות של מדיניות הסמים הנוכחית

בישראל, כמו גם ברוב מדינות העולם, כלולים המריחואנה והחשיש בקטגוריית הסמים המסוכנים והלא חוקיים. הניסיון מראה כי חוקים ברוח זו פוגעים בתשתית החברתית יותר משהם מיטיבים עמה. הם גורמים צפיפות, עומס, בזבוז תקציבים ואובדן שעות עבודה במערכת השיפוטית וברשויות בתי הסוהר, הם מונעים מאוצר המדינה הכנסות (מסים והיטלים) המגיעות כיום אל אנשי העולם התחתון (רווחי […]

היסטוריית המריחואנה והחשיש בארץ חמדת אבות

מבחינה גאוגרפית ממוקמת ישראל בשכנות לאחדות מהמדינות הנחשבות לספקיות הסמים המובילות בעולם: לבנון, סוריה וטורקיה בצפון, ירדן, עיראק ואיראן במזרח, ערב-הסעודית ומצרים בדרום. היא מהווה את צומת הדרכים החשוב ביותר בין יצרנית הכאנאביס הגדולה במזרח התיכון, לבנון, ובין יבואנית וצרכנית החומר המובילה, מצרים. למרות זאת היה תמיד השימוש בתוצרי הכאנאביס בישראל מתון יחסית. צריכת החומר […]

צריכת הסמים הרכים בארצנו – מספרים וכמויות

"רק מי שמעשן בעצמו מכיר את ההבדל התהומי שבין הגראס הירוק ובין סמי המוות והאלכוהול, ותומך בהתרת השימוש בו" – טוען שלומי סנדק, יושב ראש העמותה לשינוי חוקי הסמים בישראל וממנהיגי מפלגת עלה ירוק. לדעתו לא שותפים כצפוי הגופים הרשמיים. בישיבות מועצת הרשות הלאומית למלחמה בסמים, גוף אשר הוקם ופועל על-פי חוק הרשות למלחמה בסמים, תשמ"ח – 1988, משתתפים […]

ערכו הכלכלי של הכאנאביס למדינת ישראל

ניצולם המירבי של חומרי הגלם בצמח הכאנאביס בשילוב נכון עם תעשיות מיחזור מודרניות עשוי להפוך את ישראל בתוך שנים אחדות למעצמה כלכלית בזעיר-אנפין ולצמצם למזער את יבוא התשומות הביולוגיות לתעשיות. גידולי כאנאביס על פני עשירית משטחיה החקלאיים של מדינת ישראל, או לחלופין על פני חמישית עד רבע מאדמות הנגב, עשויים לספק את מרבית צרכי האנרגיה […]

השמנים, חומרי הבעירה ודלקי ההנעה

בזמנו אסרו המנדרינים הסיניים את ייצוא זרעי הכאנאביס יקרי הערך והתייחסו לעבירה זו כאל פשע כלכלי. זרעים שהוברחו לטורקיה נרכשו במחירי שיא על-ידי הנשיא האמריקאי תומאס ג'פרסון, אשר חשק בהם לחוותו הפרטית. מזרעיו של הכאנאביס, המבשילים החל מסוף החודש החמישי, מופקים מוצרים רבים. החשובים שבהם הם תוצרי המזון והתרופות, השמנים והדלקים למיניהם. זני כאנאביס בעלי […]

המצאת המכונות החקלאיות לעיבוד כאנאביס

בעזרת מכונות חצי אוטומטיות שיובאו מאירופה הושלמו בארצות-הברית בשנת 1928 השלבים האחרונים במיכון תהליכי עיבוד הכותנה. הרחקת הזרעים ואריגת החוטים, פעולות שבוצעו עד אז בעבודה ידנית מייגעת, שוכללו לרמה שאיפשרה לייצר בדי כותנה בעלויות נמוכות מכל סוג בד טבעי אחר. הוצאתו של הכאנאביס אל מחוץ לחוק, בשנת 1937, חתמה את מפלתו הסופית והמוחצת של הצמח […]

מלחמת המעצמות במעצמות הכאנאביס

שטח הגידול העולמי של הכאנאביס לתצרוכת תעשייתית מגיע כיום ליותר מחמישה מיליוני דונם והוא מצוי בעיקר במדינות חבר-העמים לשעבר ובמדינות דרום-מזרח אסיה. רוסיה, הודו וסין סיפקו במאתיים השנים שקדמו לשינוי חוקי הכאנאביס כתשעים אחוזים מתצרוכת העולם המערבי. גם כיום הן נמצאות בראש רשימת הארצות המייצאות כאנאביס. מקצת היבול העולמי מגיע ממרכז אירופה (בעיקר מרומניה, מהונגריה […]

אגדת הארבע והעשרים

בקרב צרכני הכאנאביס רווח מיתוס לא מוסבר המתייחס למספרים ארבע ועשרים. כל נסיון להתחקות אחר מקורותיו של הרעיון הנסתר או להבהיר את משמעותו הנשגבת נידון היה מראש לכישלון, שכן מספר ההשערות שהועלו ביטל על הסף כל אפשרות למענה חד משמעי: שמועה רווחת במיוחד גרסה שמעצרים משטרתיים של סוחרי סמים גדולים בקולורדו מבוצעים דרך קבע בשעה […]