המאבק להתרת הכאנאביס בישראל

הדרישה הבסיסית לבדה, להוציא מקבוצת הסכנות המזוהות כתחלואי החברה (בראשם המגה-סמים התעשייתיים הרואין וקוקאין, והסמים המותרים אלכוהול וטבק) את הכאנאביס, צמח עתיק יומין ואמצעי מרפא, עינוג ומרגוע, נתפשת אצל רבים כסכנה חברתית. רק שינוי מהותי בעמדותיהם של נבחרי העם והכרה בלגיטימיות המוחלטת של צמח הכאנאביס, יביאו לצעדי קידמה בתחומי המחקר, החקלאות והתעשייה. ההבדל שבין תיאורטי למעשי […]

הסמים הרכים בצבא הקשה

התפקוד במערכת הצבאית כרוך בפעילות שוחקת, בדרישות משמעתיות גבוהות, בהדחקת הזהות האישית והמאפיינים הייחודיים, בתנאי לחץ ובאי-וודאות קיצונית. על רקע זה נקל להבין את המניעים הדוחפים חיילים לצרוך סמים בכלל, ומריחואנה וחשיש בפרט. מכלול הצירופים והסיבות כולל את הרצון להפחית את רמות החרדה והמתח, את הצורך לשבור את השיגרה ואת הרשמיות המאפיינות את מערכת היחסים […]

דיוקנם של הצרכנים הישראליים

כל עוד עישון המריחואנה והחשיש נחשב לעבירה על החוק וסובל מתדמית חברתית עתירת אופי שלילי, יהיו מוכנים רק מעטים להצהיר בגלוי על השימוש בחומרים הללו. לפיכך קשה לבנות פרופיל אמין ומדויק של הצרכן הממוצע. עם זאת ידוע שהמעשנים הישראליים כבר מזמן אינם רק פליטי הסיקסטיז, זרוקים מגודלי שיער וזקן או שמאלנים תמהוניים ואנשי בוהמה, אלא […]

ההשלכות החברתיות של מדיניות הסמים הנוכחית

בישראל, כמו גם ברוב מדינות העולם, כלולים המריחואנה והחשיש בקטגוריית הסמים המסוכנים והלא חוקיים. הניסיון מראה כי חוקים ברוח זו פוגעים בתשתית החברתית יותר משהם מיטיבים עמה. הם גורמים צפיפות, עומס, בזבוז תקציבים ואובדן שעות עבודה במערכת השיפוטית וברשויות בתי הסוהר, הם מונעים מאוצר המדינה הכנסות (מסים והיטלים) המגיעות כיום אל אנשי העולם התחתון (רווחי […]

היסטוריית המריחואנה והחשיש בארץ חמדת אבות

מבחינה גאוגרפית ממוקמת ישראל בשכנות לאחדות מהמדינות הנחשבות לספקיות הסמים המובילות בעולם: לבנון, סוריה וטורקיה בצפון, ירדן, עיראק ואיראן במזרח, ערב-הסעודית ומצרים בדרום. היא מהווה את צומת הדרכים החשוב ביותר בין יצרנית הכאנאביס הגדולה במזרח התיכון, לבנון, ובין יבואנית וצרכנית החומר המובילה, מצרים. למרות זאת היה תמיד השימוש בתוצרי הכאנאביס בישראל מתון יחסית. צריכת החומר […]

צריכת הסמים הרכים בארצנו – מספרים וכמויות

"רק מי שמעשן בעצמו מכיר את ההבדל התהומי שבין הגראס הירוק ובין סמי המוות והאלכוהול, ותומך בהתרת השימוש בו" – טוען שלומי סנדק, יושב ראש העמותה לשינוי חוקי הסמים בישראל וממנהיגי מפלגת עלה ירוק. לדעתו לא שותפים כצפוי הגופים הרשמיים. בישיבות מועצת הרשות הלאומית למלחמה בסמים, גוף אשר הוקם ופועל על-פי חוק הרשות למלחמה בסמים, תשמ"ח – 1988, משתתפים […]

תיאוריית השלבים

"קיים רצף רב-שלבי, מסודר ועקבי בהתנסותם של צעירים בחומרים פסיכואקטיביים. נכונותם של הצעירים להתנסות בסם אחד מכשירה אצלם את הרקע הנפשי וההתנהגותי ומעוררת את סקרנותם לסמים נוספים מחקרים מוכיחים, שרוב המכורים לסמים קשים החלו את דרכם בעישון סמים רכים – מריחואנה או חשיש", היא אחת הטענות המצוטטות, ועם זאת השנויות ביותר במחלוקת בקרב המתנגדים לכאנאביס. […]

המעבר למחקרים אמינים

בשנת 1974 החליט הממשל האמריקאי להפסיק את הקצאת המשאבים הציבוריים למחקרי כאנאביס, וזאת לאחר שמסקנות מחקר שהוזמן באוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס (UCLA), לא תאמו את ציפיותיו ואת עמדותיו הרשמיות בנוגע לצמח. מרכז המחקר, ד"ר דונאלד טאשקין, הצליח להכעיס את מאשרי התקציבים בכך שדיווח על ממצאים חיוביים בנוגע להשפעות התרפויטיות של הכאנאביס על הריאות. נקודות זכות לטובת היושר […]

פער הדורות ופערי המדיניות

באמצע שנות השישים רווחה התפישה לפיה לכל פרט ישנה הזכות הבלתי מעורערת להגשמה עצמית ולביטוי ייחודיותו בכל דרך ואמצעי הנראים לו, כל עוד אלו אינם פוגעים באחרים או בסביבה. כחלק מתפישה זו הגיע השימוש במריחואנה באותן השנים במדינות המערב לשיאים חדשים ולממדים של תופעה חברתית ואפנתית. בו-בזמן נערכו מאות מחקרים שנועדו להסיר את המסתורין האופף […]

השיטה ההולנדית ומדיניות הכאנאביס האירופאית

ניגודי הדעות בין המצדדים במתן לגיטימציה לכאנאביס ובין מתנגדיה נובעים מהפירוש הניתן למידת חופש הפרט, מתפישת הסיכון הטמון בשימוש בצמח, מהיחס בין הפרט לחברה, וממידת מעורבותה של המדינה באלו. במדינות שכבר החליטו לאמץ את שינוי החוקים הנוגעים לצמח, מתבטאת הליברליזציה ברמות ביניים שונות של סובלנות: החל מחוקיות (ליגליזציה), ביטול מלא או חלקי של האיסורים הנוגעים […]