הכאנאביס כתרופה לסרטן

מיצבה (טומור) הוא גידול זר ברקמות הגוף. ישנם מיצבים "חיוביים", כאלו שאין להם השפעה מזיקה על פעילותו התקינה של גוף האדם, ומיצבים "שליליים", שאינם אלא גידולים סרטניים מסוכנים. רוצה לתרגם לעברית? ממחקרים שנערכו במכללה הרפואית של וירג'יניה מסתבר שאפשר להגיע להצלחות מרשימות בעצירת גידולים משני הסוגים באמצעות נטילת כאנאביס. את ההזמנה למחקר הגישה הזרוע לאכיפת […]

כלכלת הסמים החדשה / מוטי ארגמן

מאמר זה הוזמן במקור על-ידי עיתון הארץ ויועד בתחילה למוסף הכלכלי, אולם מאחר והדברים שנכתבו בו לא תאמו את עמדותיהם של קובעי המדיניות במערכת, הוחלט לקצץ אותו בכשני שליש, לערוך אותו מחדש, ולהעביר אותו למשבצת מאמרי הדיעות. הגירסה המסורסת פורסמה ביום 10.05.09 תחת הכותרת הגיע זמן לגליזציה במדור במה חופשית והועתקה מאוחר יותר, ללא קבלת […]

מפתח האתרים ועמודי ההעשרה הישראליים

בסצינת הכאנאביס הישראלית פועלים כיום כמה עשרות אתרים בשפה העברית. רובם ככולם מתמקדים בנושאי הכאנאביס הרפואי ובמאבק ללגליזציה של הצמח. מפתח אתרים זה מונה את הוותיקים, החשובים והאיכותיים ביותר מביניהם (ההפניות לאתרים באנגלית מופיעות בפרק מקורות מידע ואתרי אינטרנט נבחרים מהעולם). לצד האתרים העצמאיים מתנהלת פעילות "כאנאביסית" שוקקת במיוחד גם באתרי הרשתות החברתיות, לרבות פייסבוק וטוויטר, ובפורומים מיוחדים […]

פקודת הסמים המסוכנים ופרסומים רשמיים אחרים

פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 כלולה החל מיום 10.7.1973 בספר דיני מדינת ישראל, נוסח חדש מספר 27, עמוד 526. הפקודה מפרטת את כל הפעילויות המוגדרות כעבירה פלילית בהקשר עם רשימת הסמים המופיעים בה ומציינת את העונש המירבי שנקבע על-ידי המחוקק ביחס לכל עבירה ועבירה. את הפקודה משלימים מסמכים רפואיים, משפטיים וחברתיים שנוסחו במהלך […]

המאבק להתרת הכאנאביס בישראל

הדרישה הבסיסית לבדה, להוציא מקבוצת הסכנות המזוהות כתחלואי החברה (בראשם המגה-סמים התעשייתיים הרואין וקוקאין, והסמים המותרים אלכוהול וטבק) את הכאנאביס, צמח עתיק יומין ואמצעי מרפא, עינוג ומרגוע, נתפשת אצל רבים כסכנה חברתית. רק שינוי מהותי בעמדותיהם של נבחרי העם והכרה בלגיטימיות המוחלטת של צמח הכאנאביס, יביאו לצעדי קידמה בתחומי המחקר, החקלאות והתעשייה. ההבדל שבין תיאורטי למעשי […]

דיוקנם של הצרכנים הישראליים

כל עוד עישון המריחואנה והחשיש נחשב לעבירה על החוק וסובל מתדמית חברתית עתירת אופי שלילי, יהיו מוכנים רק מעטים להצהיר בגלוי על השימוש בחומרים הללו. לפיכך קשה לבנות פרופיל אמין ומדויק של הצרכן הממוצע. עם זאת ידוע שהמעשנים הישראליים כבר מזמן אינם רק פליטי הסיקסטיז, זרוקים מגודלי שיער וזקן או שמאלנים תמהוניים ואנשי בוהמה, אלא […]

ההשלכות החברתיות של מדיניות הסמים הנוכחית

בישראל, כמו גם ברוב מדינות העולם, כלולים המריחואנה והחשיש בקטגוריית הסמים המסוכנים והלא חוקיים. הניסיון מראה כי חוקים ברוח זו פוגעים בתשתית החברתית יותר משהם מיטיבים עמה. הם גורמים צפיפות, עומס, בזבוז תקציבים ואובדן שעות עבודה במערכת השיפוטית וברשויות בתי הסוהר, הם מונעים מאוצר המדינה הכנסות (מסים והיטלים) המגיעות כיום אל אנשי העולם התחתון (רווחי […]

היסטוריית המריחואנה והחשיש בארץ חמדת אבות

מבחינה גאוגרפית ממוקמת ישראל בשכנות לאחדות מהמדינות הנחשבות לספקיות הסמים המובילות בעולם: לבנון, סוריה וטורקיה בצפון, ירדן, עיראק ואיראן במזרח, ערב-הסעודית ומצרים בדרום. היא מהווה את צומת הדרכים החשוב ביותר בין יצרנית הכאנאביס הגדולה במזרח התיכון, לבנון, ובין יבואנית וצרכנית החומר המובילה, מצרים. למרות זאת היה תמיד השימוש בתוצרי הכאנאביס בישראל מתון יחסית. צריכת החומר […]

סיבי הצמח בתעשיות הרכב וחומרי הבנייה

בשנת 1941 הציג הממציא הנרי פורד (1863-1947), מייסדה של יצרנית הרכב Ford ובעליה הראשונים, את מה שכונה הרכב שצמח מהאדמה. בנאומו למוזמנים הזהיר פורד מפני השתלטותם העתידית של מקורות האנרגיה המתכלים (פחם, נפט וגז) על העולם. את שילדת הרכב יצר פורד מתחליף פלסטיק עשוי סיבי כאנאביס, שיבולי שעורה וסיסאל (סיבים מעלי הצמח הטרופי סיסאלגבה). דלק ההנעה היה מתאנול […]

תיאוריית השלבים

"קיים רצף רב-שלבי, מסודר ועקבי בהתנסותם של צעירים בחומרים פסיכואקטיביים. נכונותם של הצעירים להתנסות בסם אחד מכשירה אצלם את הרקע הנפשי וההתנהגותי ומעוררת את סקרנותם לסמים נוספים מחקרים מוכיחים, שרוב המכורים לסמים קשים החלו את דרכם בעישון סמים רכים – מריחואנה או חשיש", היא אחת הטענות המצוטטות, ועם זאת השנויות ביותר במחלוקת בקרב המתנגדים לכאנאביס. […]