פער הדורות ופערי המדיניות

באמצע שנות השישים רווחה התפישה לפיה לכל פרט ישנה הזכות הבלתי מעורערת להגשמה עצמית ולביטוי ייחודיותו בכל דרך ואמצעי הנראים לו, כל עוד אלו אינם פוגעים באחרים או בסביבה. כחלק מתפישה זו הגיע השימוש במריחואנה באותן השנים במדינות המערב לשיאים חדשים ולממדים של תופעה חברתית ואפנתית. בו-בזמן נערכו מאות מחקרים שנועדו להסיר את המסתורין האופף […]

כישלונה של מדיניות הסמים האמריקאית

ההצלחה הכבירה של מסע הצלב המתנהל בארצות-הברית מאז שנות השלושים כנגד הסמים הרכים, מסיטה את תשומת הלב מעובדה היסטורית חשובה: את ארצות-הברית של אמריקה ייסדו איכרי הכאנאביס. נשיאה הראשון של האומה, ג'ורג' וושינגטון, אף נמנה על המצדדים הנלהבים בצמח. עד היום עדיין שולט הכאנאביס, לצד החיטה והתירס, בראש רשימת הגידולים החקלאיים של כל הזמנים בארצות-הברית, וזאת […]

השיטה ההולנדית ומדיניות הכאנאביס האירופאית

ניגודי הדעות בין המצדדים במתן לגיטימציה לכאנאביס ובין מתנגדיה נובעים מהפירוש הניתן למידת חופש הפרט, מתפישת הסיכון הטמון בשימוש בצמח, מהיחס בין הפרט לחברה, וממידת מעורבותה של המדינה באלו. במדינות שכבר החליטו לאמץ את שינוי החוקים הנוגעים לצמח, מתבטאת הליברליזציה ברמות ביניים שונות של סובלנות: החל מחוקיות (ליגליזציה), ביטול מלא או חלקי של האיסורים הנוגעים […]

חוקיותם המוסרית של האיסורים

על פי הערכות מוסד האו"ם לבעיות הפשיעה והסמים (UNODC) צורכים כמאתיים מיליון איש בעולם סמים לא חוקיים. הם מעשירים בכך את אירגוני הפשיעה ב- 265 מיליארד אירו בשנה – סכום העולה על התוצר הלאומי הגולמי של כמעט 90 אחוזים מהמדינות. היצואנית הגדולה ביותר היתה ונשארה אפגניסטן, אשר למרות סיום שלטונם של הטאליבאן בשנת 2001 עדיין […]

היסטוריית חוקי הסמים הרכים והשלכותיהם

בשנת 1245 הורה הסולטאן המצרי נאגם א-דין אל איוב לעקור את שיניהם של מעשני החשיש באזור קאפור ולנטוע גנים במקום מטעי הכאנאביס. סולטאן ממלוכי-מצרי אחר, ביבארס (1279-1250), לא הסתפק בפחות מעונש מוות למעשנים. במאה הארבע-עשרה פלשו למצרים לוחמי האימפריה העותומנית ואסרו שם את השימוש בחשיש. העילות: נטילת החומר גורמת לעם להיטרף בהתקפי צחוק, ללעוג לכובשים ולזלזל בראשי השלטון. בהשפעת הסם […]

נהיגה בהשפעת מריחואנה או חשיש

הקשר המדומה המתקיים לכאורה בין המריחואנה לנהיגה מסוכנת היה אחד מהנושאים המתוזכרים ביותר בעיתוניו של וויליאם רנדולף הארסט, אבי העיתונות הצהובה וממנהיגי מסע ההכפשה התקשורתי שקדם להוצאת הצמח אל מחוץ לחוק. עיתוניו הרבו לפרסם ידיעות על תאונות דרכים שברכב המעורב בהן נמצאו סיגריות מריחואנה. לעומת זאת מידע הנוגע לתאונות שהנהגים המעורבים בהן היו שיכורים הוצנע לכל […]

ההשלכות על המיניות ועל מערכת הרבייה

במרוצת ההיסטוריה תמכו ארגוני נשים רבים בהוצאת "האלכוהול המשחית" אל מחוץ לחוק, בשל היותו לא פעם המניע לגברים לתקוף את נשותיהם ולאונסן, מצב שנחסך מהמריחואנה בשל מעלותיה בהגברת החשק המיני ובגיוון חיי המין. בסוף המאה התשע-עשרה יצא לאור אחד מספרי ההדרכה הנפוצים ביותר בארצות-הברית לעניין הנישואים. בספר זה הומלץ בחום על השימוש בכאנאביס כ"מעורר מיניות […]

התמכרות וגמילה

התמכרות פירושה תלות. התמכרות לסמים היא תלות בחומרים פסיכואקטיביים. מחקרים רציניים העוסקים בהיבטים החברתיים השונים של התופעה יקפידו להשתמש במושגים אובייקטיביים ובניסוחים בהירים ומדויקים. הם ימנעו משימוש במונחים מעורפלים המעוררים דעות קדומות ורגשות מעורבים. חוקרים אמינים יעדיפו את המונח "תלות" על פני "התמכרות", ואת ההגדרה "חומרים פסיכואקטיביים" על פני המושג "סמים". "בעלי העניין" לעומתם, גופים […]

תעשיית התרופות נגד חופש המחקר המדעי

עד להכללתו של הכאנאביס בקטגוריית הסמים המסוכנים השתמשו בו לצרכיהן הגדולות שביצרניות התרופות בעולם, ביניהן אלי-לילי, פארקר-דייוויס וסקויב האמריקאיות. בין השנים 1842 ל- 1900 היוו תכשירים רפואיים על בסיס כאנאביס מחצית מכלל התרופות שנמכרו בבתי המרקחת בארצות-הברית. גם לאחר שינוי מעמדו החוקי ועד להמצאת גלולות האספירין בשנות השישים נשאר הכאנאביס משכך הכאבים הנפוץ ביותר בארצות-הברית, על-פי […]

על הנזקים שבצריכת סיגריות ואלכוהול

בכל הנוגע לקשיי היגמלות לא שונה במהותה ההתמכרות לסיגריות מההתמכרות להרואין. שני התהליכים מלווים בלחצים נפשיים וגופניים חזקים וכך גם שיעור החזרה לצריכה קבועה (76% מה"נגמלים" חוזרים לסורם במוקדם או במאוחר). בפרסום רשמי בשם סמים – עובדות, שאלות ובעיות, שהוציא לאור משרד החינוך, התרבות והספורט בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון ועם שירות הפרסומים במרכז ההסברה, […]